לב-טק | האקתון HackHerIt

		זום	טל	לוסטיג
19:00	התחלת עבודה בליווי מנטורים	ראשי	קומה 3	לשם
20:00	נשנושים	ראשי	קומה 3	לשם
22:00	סיום	ראשי	קומה 3	לשם

		זום	טל	לוסטיג
19:00	התחלת עבודה בליווי מנטורים	ראשי	קומה 3	לשם
20:00	נשנושים	ראשי	קומה 3	לשם
22:00	סיום	ראשי	קומה 3	לשם

		זום	טל	לוסטיג
18:00	התחלת עבודה בליווי מנטורים	ראשי	קומה 3	לשם
19:00	נשנושים	ראשי	קומה 3	לשם
21:00	סיום	ראשי	קומה 3	לשם

		זום	טל	לוסטיג
18:00	התחלת עבודה בליווי מנטורים	ראשי	קומה 3	לשם
19:00	נשנושים	ראשי	קומה 3	לשם
21:00	סיום	ראשי	קומה 3	לשם

		זום		לוסטיג
13:30	קבלת פנים - בראנצ'	צוות	קומה 6	לשם
14:30	אירוע פתיחה	-	אלה	לשם
15:00	מתחילים לעבוד	ראשי	קומה 3	לשם
16:00	הגשת דו"ח פרטי קבוצה	-	סילבוס	לשם
16:30	מפגש ראשי קבוצות טיפים לניהול קבוצה בהאקתון	-	אלה	לשם
18:00	הצגת רעיון לדמו	-	קומה 3	לשם
19:00	ארוחת ערב	-	קומה 3	לשם
21:00	דגשים לפרזנטציה (2 נציגות מכל קבוצה, טכני ושיווקי)	-	אלה	לשם
22:00	הגשת דו"ח תמנ"צ 3	ראשי	סילבוס	לשם
22:30	הגרלה לסדר ההצגות בחצי הגמר	ראשי	קומה 3	כיתה 2-3
00:00	ארוחה לילית + הגרלה על פרסים לנוכחות בלבד	-	קומה 3	-

		זום		לוסטיג
08:00	ארוחת בוקר והמשך פיתוח קבוצתי	סילבוס	קומה 3	סילבוס
11:00	תמונת אווירה משותפת	קומה 3	קומה 3	קומה 3
12:00	ארוחת צהריים	סילבוס	קומה 3	סילבוס
17:00	סבב הערכת מורכבות טכנולוגית	סילבוס	קומה 3	סילבוס
18:00	חצי הגמר חזרה גנרלית לפרזנטציות + פידבקים	-	אלה	לשם
19:00	ארוחת ערב	ראשי	קומה 3	לשם
20:00	חצי הגמר חזרה גנרלית לפרזנטציות + פידבקים	ראשי	אלה	לשם
00:00	ארוחה לילית + הגרלה על פרסים לנוכחות בלבד	ראשי	קומה 3	לשם

		זום		לוסטיג
03:00	סיום משוער לחצי גמר	סילבוס	-	סילבוס
06:00	מעבר על שיפורים לצורך החלטה על עלייה לגמר	סילבוס	קומה 3	סילבוס
07:00	הכרזה על עולות לגמר	קומה 3	לובי	קומה 3
08:00	סוף זמן שליחת מצגות לגמר	סילבוס	סילבוס	סילבוס
08:30	ארוחת בוקר	-	קומה 3	לשם
09:30	אירוע הגמר הצגת הפרויקטים בפני שופטים	ראשי	אלה	לשם
11:30	בראנצ'	ראשי	קומה 6	לשם
12:30	הכרזה על הזוכות	ראשי	אלה	לשם

אלביט מערכות תקשוב וסייבר
חתימה דיגיטלית סמויה בוידאו למניעת Deep Fake

בעיה

השיפור המואץ ביכולות הבינה המלאכותית הופך את היכולת להבדיל בין תיעוד מקורי לבין סרטוני &amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;quot;דיפ פייק&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;quot; או וידאו שעבר מניפולציה לכמעט בלתי אפשרית בעין אנושית. מצב זה פוגע קשות באמינות המידע ובאמון הצרכן. כיום, רוב מנגנוני האימות מבוססים על נתוני Metadata בראש הקובץ (Header), אשר נמחקים בקלות בעת עריכה, הקלטת מסך או צילום מחדש של הוידאו על ידי מצלמה חיצונית (הפרצה האנלוגית), מה שמותיר את הוידאו ללא סימני זיהוי של המקור המפיץ.

פיתרון

פיתוח טכנולוגיה לשתילת סימן מים (Watermark) ויזואלי סמוי בתוך גוף הוידאו, בדומה למנגנוני הגנה בשטרות כסף. על החתימה להיות בלתי מובחנת לחלוטין לעין אנושית ולשמור על איכות הוידאו המקורית, אך מנגד להיות עמידה בפני הקלטות מסך, דחיסה, או צילום מחדש. המערכת תאפשר זיהוי חד-ערכי של זהות המפיץ באמצעות כלי תוכנה פשוט.

רמזים

1. ניצול התחום הדינמי הרחב של התמונה (Dynamic Range) להטמעת מידע סמוי. 2. שימוש בשיטות סטגנוגרפיה מתקדמות במישור המרחבי או התדר (Frequency Domain). 3. הטמעת מידע מבוזר בין פריימים (Temporal Watermarking) ליצירת חסינות לצילום מחדש. 4. שימוש במניפולציות עיבוד תמונה עדינות המדמות QR Code או ברקוד ויזואלי שאינו נראה לעין. 5. בחינת עמידות האלגוריתם מול שינויי רזולוציה, דחיסת וידאו (Codec) ורעשים הנגזרים מהצילום. 6. יצירת אינטגרציה בין פריימים להגברת חוזק החתימה.

כלים

1. שפות תכנות: Python או C++ לביצועים גבוהים. 2. ספריות עיבוד: OpenCV, FFmpeg, ImageMagick. 3. מודלים של למידה עמוקה: CNNs המיועדים לסטגנוגרפיה (Steganography). 4. כלים לניתוח וידאו במישור התדר (כגון DWT או DCT).

זכויות יוצרים: החברה מעוניינת לקבל זכויות שימוש אבל אין לה צורך בזכויות יוצרים - לאחר ההאקתון החברה והמשתתפים שיבחרו באתגר יסדירו תנאים משלימים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;quot;ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;quot;נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

The Sandbox & DDRD
שליטה קולית אוטונומית ברובוטים מבוססת ראייה

בעיה

הפעלת כלים רובוטיים ורחפנים בשטח דורשת מיומנות טכנית גבוהה ומסיחה את דעת המפעיל מהמשימה המבצעית. כיום, קיים פער טכנולוגי בתרגום פקודות קוליות בשפה חופשית לפעולות פיזיות המבוססות על הבנת הסביבה בזמן אמת. הקושי מתעצם בתנאי שטח קיצוניים הכוללים רעשי רקע חזקים (כמו ירי ופיצוצים), תאורה לקויה, וצורך הכרחי בעיבוד מקומי על חומרת קצה ללא הסתמכות על שירותי ענן, מה שמקשה על ביצוע משימות ניווט מורכבות בסביבה דינמית ולא מתוכננת.

פיתרון

פיתוח מערכת שליטה ובקרה לרובוט או רחפן המשלבת עיבוד שפה טבעית (NLP), ראייה ממוחשבת ובקרת תנועה. המערכת תפרש פקודות קוליות המבוססות על חוזי האמצעי, תבצע ניתוח סביבה אוטונומי ותתרגם אותן לפקודות תנועה לביצוע פיזי במרחב (לדוגמה: "צא דרך הדלת"). המערכת נדרשת להפגין חסינות לרעשים ודינמיות, ולפעול באופן מלא על חומרה מקומית. אתגר זה הוא חלק מתחרות B.U.I.L.D המתקיימת במקביל, המקדמת פתרונות טכנולוגיים יישומיים לצרכים מבצעיים בשטח. פתרונות שיזכו בתחרות יכולים להנות מתמיכה כספים נוספת להמשך פיתוח הפתרון. זכייה בתחרות כרוכה במתן מענה למדדי ההצלחה המפורטים במסמך הטכני המצורף; ככל שהפתרון יקיף מספר רב יותר של דרישות, כך יגדלו סיכויי הזכייה בתחרות. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(1).pdf פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD

רמזים

1. שימוש במודלי שפה וראייה מוקטנים (SLM) המותאמים להרצה על מעבדי קצה. 2. שילוב אלגוריתמי זיהוי אובייקטים בזמן אמת עם הבנת הקשר מרחבי וסמנטי. 3. פיתוח מנגנוני סינון רעש אקוסטי מבוססי בינה מלאכותית לשיפור אמינות זיהוי הדיבור. 4. מיפוי סמנטי של הסביבה בזמן אמת לזיהוי נתיבי תנועה, מכשולים ופתחים. 5. יצירת ממשק אדם-מכונה אינטואיטיבי המפחית עומס קוגניטיבי מהמפעיל בסביבה לחוצה. 6. התחשבות במגבלות הספק וצריכת אנרגיה של רכיבי החומרה הרובוטיים.

כלים

1. ספריות תוכנה: OpenCV, PyTorch, TensorFlow, ROS2, HuggingFace. 2. חומרת קצה מומלצת: NVIDIA Jetson, Raspberry Pi, Coral TPU. 3. מודלי NLP וזיהוי דיבור: Whisper (גרסאות מותאמות), מודלי Transformer קלים. 4. ספריות ניהול שמע וסינון רעשים.

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

The Sandbox & DDRD
היתוך חיישנים רב-ממדי לתפיסה מרחבית וזיהוי חומרים

בעיה

מערכות אוטונומיות ורובוטיות הפועלות בשטח מתמודדות עם קושי משמעותי בזיהוי מדויק של תוואי הקרקע והסביבה באמצעות חיישן בודד. מגבלות אופטיות (כמו אבק, עשן או חושך) או מגבלות פיזיקליות של חיישני מרחק מקשות על הבחנה בין סוגי חומרים (כגון מים, מתכת או אדמה) ועל בניית תמונה מרחבית אמינה. האתגר מחמיר כאשר נדרש פתרון יעיל תחת מגבלות מחמירות של גודל, משקל, צריכת הספק ועלות (SWaP-C), המונעות שימוש במערכות יקרות ומסורבלות הקיימות כיום בשוק.

פיתרון

פיתוח מערכת היתוך מולטי-סנסוריאלית קומפקטית המבוססת על רכיבי מדף (COTS). המערכת תשלב קלט ממספר חיישנים שונים ליצירת תמונת עולם עשירה המאפשרת זיהוי חומרים ותפיסה מרחבית משופרת מעבר ליכולת של כל חיישן בנפרד. אתגר זה הוא חלק מתחרות B.U.I.L.D המתקיימת במקביל, המקדמת פתרונות טכנולוגיים יישומיים לצרכים מבצעיים בשטח. פתרונות שיזכו בתחרות יכולים להנות מתמיכה כספים נוספת להמשך פיתוח הפתרון. זכייה בתחרות כרוכה במתן מענה למדדי ההצלחה המפורטים במסמך הטכני המצורף; ככל שהפתרון יקיף מספר רב יותר של דרישות, כך יגדלו סיכויי הזכייה בתחרות. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(1).pdf פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD

רמזים

1. פיתוח אלגוריתמים להיתוך נתונים (Data Fusion) ברמת הפיקסל או ברמת האובייקט לשיפור האמינות. 2. אופטימיזציה של צריכת הספק ומשקל המערכת (עד 1.5 ק"ג) להתקנה על רחפנים או רובוטים קטנים. 3. התמודדות עם רעשי חיישנים וכיול (Calibration) בין אמצעים בעלי קצבי דגימה שונים. 4. שימוש בשיטות למידת מכונה לסיווג חומרים על בסיס חתימות חיישניות משולבות.

כלים

1. שפות תכנות וסביבות עבודה: Python, C++, ROS2. 2. רכיבי חומרה: חיישני TOF, חיישני IR, מצלמות עומק, יחידות עיבוד (NVIDIA Jetson, Raspberry Pi). 3. ספריות עיבוד נתונים: OpenCV, PCL (Point Cloud Library), NumPy. 4. ממשקי תקשורת חומרתיים: I2C, SPI, UART. 5. פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD 6. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(2).pdf

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

The Sandbox & DDRD
מדפסת תלת-מימד ניידת ועמידה לשימוש מבצעי בשטח

בעיה

כוחות הפועלים בשטח מרוחק סובלים מתלות לוגיסטית קריטית באספקת חלקי חילוף לרכיבים טכנולוגיים כמו רחפנים ואמצעי תצפית. כיום, כל שבר או תקלה מכנית דורשים המתנה ממושכת למשלוח או פינוי הציוד לסדנאות קבועות. מדפסות תלת-מימד קיימות הן כבדות, רגישות לזעזועים, דורשות תשתית חשמל יציבה וייצוב מפני תנאי סביבה (אבק, לחות וקרקע לא ישרה). פער זה מונע עצמאות מבצעית ומעכב את המשך המשימה בשל תקלות שניתן היה לפתור במקום באמצעות ייצור מהיר.

פיתרון

פיתוח מערכת הדפסת תלת-מימד קומפקטית, קלת משקל ועמידה, המותאמת לנשיאה בתיק גב של לוחם ולפעולה אוטונומית בשטח. על המערכת לאפשר הדפסת חלקי חילוף פונקציונליים ללא צורך בתשתית ייצוב או סדנה קבועה. אתגר זה הוא חלק מתחרות B.U.I.L.D המתקיימת במקביל, המקדמת פתרונות טכנולוגיים יישומיים לצרכים מבצעיים בשטח. פתרונות שיזכו בתחרות יכולים ליהנות מתמיכה כספית נוספת להמשך פיתוח הפתרון.

רמזים

1. בחינת טכנולוגיות הדפסה (כגון FDM) ועמידותן לתנודות וזעזועים בזמן עבודה. 2. תכנון שלדה מחומרים קלים (סיבי פחמן, אלומיניום תעופתי) המאפשרת קיפול או פירוק מהיר. 3. פיתוח מנגנוני פילוס וייצוב אקטיביים להתמודדות עם משטחי עבודה לא ישרים בשטח. 4. אופטימיזציה של צריכת האנרגיה לטובת עבודה ממושכת על בסיס סוללות נטענות או מטעני שטח. 5. שימוש בחומרי גלם עמידים לטמפרטורות גבוהות וקרינת UV המתאימים ליישומים צבאיים.

כלים

1. תוכנות תכנון מכני (CAD) כגון SolidWorks, Fusion 360 או Onshape. 2. בקרים זעירים (Arduino, ESP32, STM32) לניהול בקרת התנועה והייצוב. 3. רכיבי הנעה מדויקים וקלי משקל (מנועי צעד NEMA, מסילות ליניאריות). 4. סוללות ליתיום-יון ומערכות ניהול טעינה (BMS) ניידות. 5. פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD 6. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(3).pdf

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

The Sandbox & DDRD
מערכת ניידת להפקת אנרגיה מפסולת אורגנית בשטח

בעיה

כוחות הפועלים במתארים מנותקים לוגיסטית מתמודדים עם אתגרים כפולים: אספקת אנרגיה רציפה וניהול פסולת. הצטברות פסולת אורגנית (שאריות מזון, פסולת אנושית) מהווה נטל תברואתי וחתימה בשטח שעלולה לחשוף את מיקום הכוח. כיום, אין פתרון טקטי המאפשר להפוך את הפסולת הזו למשאב אנרגטי זמין. הצורך הוא במערכת קומפקטית ובטוחה שתדע להפיק חשמל או דלק שמיש מפסולת מזדמנת, תוך מניעת פליטת גזים רעילים ושמירה על חתימה נמוכה בסביבה מבצעית לחוצה.

פיתרון

פיתוח מערכת נישאת לוחם לניצול פסולת אורגנית והפיכתה לאנרגיה זמינה (חשמל או הזנה לגנרטור). המערכת נדרשת להיות פשוטה לתפעול, בטוחה לחלוטין לשימוש ללא פליטות מסוכנות, ובעלת חתימה אקוסטית ותרמית נמוכה. אתגר זה הוא חלק מתחרות B.U.I.L.D המתקיימת במקביל, המקדמת פתרונות טכנולוגיים יישומיים לצרכים מבצעיים בשטח. פתרונות שיזכו בתחרות יכולים ליהנות מתמיכה כספית נוספת להמשך פיתוח הפתרון.

רמזים

1. בחינת תהליכי עיכול אנאירובי מהירים או גזיפיקציה זעירה המותאמים לקנה מידה אישי. 2. פיתוח מנגנוני סינון אקטיביים או פסיביים לנטרול ריחות וגזים רעילים (כמו H2S). 3. אופטימיזציה של יחס משקל-תפוקה המאפשרת נשיאה בתיק גב ללא הכבדה משמעותית. 4. התאמת הפלט האנרגטי (גז או נוזל) להפעלה ישירה של מנועי בעירה פנימית קטנים (גנרטורים). 5. שימוש בחומרים עמידים לקורוזיה ותנאי שטח קיצוניים (בוץ, אבק, לחות). 6. תכנון ממשק הזנה פשוט המאפשר טיפול בסוגי פסולת מגוונים (רטוב/יבש).

כלים

1. טכנולוגיות המרה תרמו-כימיות או ביו-כימיות זעירות (Micro-digesters). 2. חיישני ניטור גזים (Methane, CO2) ומערכות בקרה מבוססות Arduino או ESP32. 3. חומרים מבודדים תרמית וקלי משקל (סיבי פחמן, פולימרים עמידים בחום). 4. רכיבי המרת אנרגיה וניהול הספק (Charge Controllers, Inverters). 5. פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD 6. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(4).pdf

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

The Sandbox & DDRD
גילוי מטענים אוטונומי מרחוק בסביבה רוויית הפרעות

בעיה

כניסת כוחות לתא שטח לא סרוק טומנת בחובה סיכון חיים בשל נוכחות מטעני חבלה. כיום, זיהוי מטענים מתבצע לרוב באיטיות או בקרבה מסוכנת לאיום. הקושי המרכזי הוא זיהוי מרכיבי המטען בסביבות "רועשות" מבחינה פיזית וטכנולוגית, הכוללות הריסות מבנים, גרוטאות מתכת וכלים כבדים. גורמים אלו מייצרים התראות שווא רבות ומקשים על הפרדת המטען מהרקע. נדרשת יכולת סריקה מהירה ומדויקת מרחוק שתאפשר שלילת נוכחות מטענים בתא שטח בטרם כניסת הכוח, תוך שמירה על רמת ודאות גבוהה.

פיתרון

פיתוח מערכת לסריקה מוקדמת וגילוי מטענים המסוגלת לזהות לפחות מרכיב אחד של זירת המטען (כמו מארז, חנ"ם או אלקטרוניקה) בסביבה מורכבת. המערכת צריכה לפעול במהירות ובמרחק בטוח, תוך מתן ודאות גבוהה בשלילת איום. אתגר זה הוא חלק מתחרות B.U.I.L.D המתקיימת במקביל, המקדמת פתרונות טכנולוגיים יישומיים לצרכים מבצעיים בשטח. פתרונות שיזכו בתחרות יכולים להנות מתמיכה כספים נוספת להמשך פיתוח הפתרון. זכייה בתחרות כרוכה במתן מענה למדדי ההצלחה המפורטים במסמך הטכני המצורף; ככל שהפתרון יקיף מספר רב יותר של דרישות, כך יגדלו סיכויי הזכייה בתחרות. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(1).pdf פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD

רמזים

1. שילוב חיישנים (Sensor Fusion) כגון מכ"ם חודר קרקע (GPR), חיישנים מגנטיים או מצלמות היפר-ספקטרליות. 2. אלגוריתמי למידת מכונה לזיהוי חריגים (Anomaly Detection) וסיווג אובייקטים בסביבה עמוסה במתכות והריסות. 3. פיתוח יכולת פעולה על גבי פלטפורמה רובוטית או רחפן לביצוע סריקה אוטונומית מרחוק. [cite: 3] 4. טכניקות לעיבוד אותות בזמן אמת לצורך השגת מהירות זיהוי גבוהה ללא פגיעה בדיוק. 5. בניית מודלים להפחתת התראות שווא הנובעות מחפצים תמימים בשטח (הפרעות סטטיות).

כלים

1. מערכות חישה: LiDAR, מכ"ם גלים מילימטריים, מצלמות תרמיות וחיישנים מגנטיים. 2. פלטפורמות פיתוח: ROS2 לבקרת תנועה, OpenCV ו-PyTorch לעיבוד תמונה וסיווג. 3. יחידות עיבוד קצה: NVIDIA Jetson או מעבדים ייעודיים לעיבוד אותות מהיר. 4. סימולטורים לסביבות שטח מורכבות (Gazebo/Unity) לבחינת אלגוריתמי הגילוי. 5. פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD 6. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(5).pdf

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

The Sandbox & DDRD
פתרונות טקטיים להשמדה אפקטיבית של תת-קרקע

בעיה

תשתיות תת-קרקעיות מהוות איום אסטרטגי ומבצעי מורכב. כיום קיימים פתרונות להשמדת מנהרות, אך הם לרוב יקרים מאוד, דורשים זמן עבודה ממושך או מחייבים נוכחות פיזית מסוכנת של כוחות בתוך התוואי. הקושי המרכזי הוא השמדת התוואי כולו בספיקה רחבה, כך שלא ניתן יהיה לשקמו בקלות. נדרש מענה שיכול להתמודד עם סוגי קרקע שונים (דרום וצפון הארץ) ועם מגוון רחב של שיטות דיפון, תוך שמירה על יחס עלות-תועלת גבוה וצמצום הסיכון לכוחות הפועלים בשטח.

פיתרון

פיתוח שיטה או מערכת להשמדה "קוסט-אפקטיבית" של תוואי תת-קרקעי מלא. הפתרון נדרש להביא להרס הדיפונים ולהקרסת הקרקע מעליהם, כך ששיקום התשתית יהיה מורכב יותר מבנייתה מחדש. המערכת חייבת לאפשר הפעלה מרחוק ללא נוכחות כוח בתוואי בזמן ההשמדה. אתגר זה הוא חלק מתחרות B.U.I.L.D המתקיימת במקביל, המקדמת פתרונות טכנולוגיים יישומיים לצרכים מבצעיים בשטח. פתרונות שיזכו בתחרות יכולים להנות מתמיכה כספים נוספת להמשך פיתוח הפתרון. זכייה בתחרות כרוכה במתן מענה למדדי ההצלחה המפורטים במסמך הטכני המצורף; ככל שהפתרון יקיף מספר רב יותר של דרישות, כך יגדלו סיכויי הזכייה בתחרות. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(1).pdf פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD

רמזים

1. בחינת חומרים או אמצעים המייצרים אפקט שרשרת או הקרסה רציפה לאורך התוואי. 2. שימוש בלחץ, חומרי נפץ ייחודיים או אמצעים מכניים מהירים להקרסת דיפונים. 3. פיתוח מנגנוני החדרה והפעלה אוטונומיים או נשלטים מרחוק (למשל באמצעות רובוטיקה זעירה). 4. אופטימיזציה של לוגיסטיקת החומרים (משקל ונפח) מול אפקט ההרס הסופי. 5. התאמה לסוגי קרקע מגוונים (חולית, סלעית, גירנית) ומבני דיפון שונים (בטון, עץ, פלדה). 6. דגש על מהירות ביצוע מרגע הגעה לנקודת ההחדרה ועד להשמדה מלאה של המקטע.

כלים

1. תוכנות לסימולציה פיזיקלית של קריסת מבנים ודינמיקה של קרקע. 2. טכנולוגיות הנעה וניווט בתוך חללים סגורים ללא קליטת GPS. 3. פלטפורמות בקרת הפעלה מרחוק ומערכות פירוטכניות או כימיות מתקדמות. 4. נתוני גיאולוגיה ומאפייני מנהור צבאיים וגזרתיים רלוונטיים. 5. פרטים נוספים על תחרות B.U.I.L.D בקישור: https://levtech.jct.ac.il/Competitions_BUILD 6. מסמך דרישות טכני מלא בקישור: https://levtech.jct.ac.il/assets/files/B.U.I.L.D/B.U.I.L.D%20CHAL%20(6).pdf

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

Mafat For Startups
מערכת היתוך מידע ומודיעין דיגיטלי לאיתור לכודים

בעיה

באירועי אסון המוניים (רעידת אדמה, קריסת מבנה), "שעת הזהב" היא קריטית להצלת חיים. האתגר המרכזי הוא חוסר הוודאות לגבי מיקום האנשים בתוך המבנה ברגע האסון. בעוד שכוחות החילוץ סורקים את ההריסות פיזית, קיים "אוקיינוס" של מידע דיגיטלי שלא נעשה בו שימוש בזמן אמת. נתונים קריטיים לגבי נוכחות אנשים נמצאים במאגרים נפרדים של גופים חיצוניים: חברות סלולר (איכון אחרון), חברת החשמל (צריכה בזמן אמת), ספקי אינטרנט ועוד. כיום, אין אינטגרציה המאפשרת למפקד בשטח לקבל תמונת מצב המשלבת את המודיעין הדיגיטלי הזה כדי למקד את מאמצי החילוץ באזורים בהם הסבירות להימצאות לכודים היא הגבוהה ביותר.

פיתרון

פיתוח פלטפורמת Data Fusion (היתוך מידע) המייצרת "מפת חום" תלת-ממדית של אתר ההרס, המבוססת על הצלבת נתונים חיצוניים ופנימיים. המערכת תדע להתממשק (באמצעות API או סימולציה של נתונים) למאגרי מידע של תשתיות לאומיות: משיכת נתוני איכון סלולריים (Triangulation) דקות לפני האירוע, ניתוח דפוסי צריכת חשמל מונים חכמים (Smart Meters) לזיהוי דירות פעילות, וסטטוס חיבורי רשת (Wi-Fi). האלגוריתם ישקלל את הנתונים הללו יחד עם המבנה ההנדסי של הבניין (לפני ואחרי הקריסה) כדי להצביע על "כיסים" בהם סביר להניח שישנם לכודים, גם אם אינם משדרים כרגע אות מצוקה אקטיבי.

רמזים

1. "חתימת חיים דיגיטלית": זיהוי הרגע המדויק שבו מכשירים הפסיקו לשדר. הפסקת שידור פתאומית של 5 טלפונים באותה נקודה מעידה על מיקום קריטי. 2. מונים חכמים (Smart Grid): דירה שצרכה חשמל בעומס גבוה (מזגן, דוד, תאורה) דקות לפני הקריסה היא אינדיקטור חזק לנוכחות אדם, לעומת דירה עם צריכת "standby". 3. נתוני IoT ו-Wearables: אינטגרציה עם ענני בריאות (כגון Apple Health או Garmin) למשיכת נתוני דופק אחרונים שסונכרנו לענן לפני אובדן הקשר. 4. ניתוח עומסים ברשת הסלולרית: לא רק מיקום, אלא ניתוח עומס על אנטנות ספציפיות שיכול להעיד על התקהלות באזור מסוים במבנה (למשל בחדר מדרגות) רגע לפני האירוע. 5. פרטיות ורגולציה: תכנון מנגנון "Break Glass" המאפשר גישה לנתונים פרטיים רק בהינתן הכרזה על מצב חירום, תוך שמירה על אבטחת מידע.

כלים

1. מחוללי דאטה (Mock Data Generators) ליצירת נתוני סלולר/חשמל פיקטיביים לצורך ההאקתון. 2. כלי Big Data (Spark, Hadoop) לעיבוד כמויות גדולות של לוגים בזמן אמת. 3. מסדי נתונים מרחביים (PostGIS) למיפוי הנתונים על גבי תוכניות מבנה. 4. ספריות Python לניתוח נתונים (Pandas, NumPy). 5. כלי ויזואליזציה (Mapbox, Cesium) להצגת השכבות השונות למחלץ. 6. APIs לסימולציה של רשתות IoT ורשתות סלולר.

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

רפאל
פיתוח פתרונות מבוססי מעקב ויזואלי מתקדם לבעיות מורכבות

בעיה

בעולם האמיתי, אובייקטים אינם נעים בקו ישר ואינם שומרים תמיד על צורה קבועה או נראות מלאה. האתגר הגדול במערכות ראייה ממוחשבת כיום הוא היכולת לשמור על "זהות" של אובייקט (Tracking) לאורך זמן בתוך סביבה דינמית וכאוטית. מערכות קלאסיות נכשלות כאשר האובייקט מוסתר חלקית (Occlusion), משנה את צורתו (כמו בעל חיים בתנועה או נוזל שנשפך), מסתובב, או כאשר הסביבה עמוסה בפרטים דומים. כשל זה מונע אוטומציה בתחומים קריטיים כמו הצלת חיים (איתור נעדרים בתוך יער), רפואה (מעקב אחר תאים מתפצלים), אבטחה (זיהוי רחפן בין ציפורים) וניתוח ספורט מתקדם.

פיתרון

פיתוח מערכת יישומית המשתמשת באלגוריתמים מתקדמים של מעקב מבוסס למידת מכונה (ML-based Tracking) כדי לפתור בעיה ספציפית ומשמעותית לבחירתכם. המערכת לא צריכה רק "לעקוב", אלא להשתמש במעקב כדי להפיק תובנות או לבצע פעולה. עליכם לבחור מודל מעקב מתקדם (כגון SAM2, CoTracker, TrackAnything, XMem וכדומה) וליישם אותו בתרחיש שמאתגר מעקבים קלאסיים. דוגמאות ליישום: מערכת לניתוח התנהגות קהל צפוף, כלי לעריכת וידאו אוטומטית המוחק אובייקט דינמי, בקרת איכות בפס ייצור של מוצרים גמישים, או ניתוח ביו-מכאני של ספורטאי בזמן אמת.

רמזים

1. בחירת המודל: בעוד ש-SAM2 הוא דוגמה מצוינת ליכולות סגמנטציה, ישנם מודלים המתמחים במעקב אחר נקודות (Point Tracking) כמו CoTracker או TAPIR. בחרו את המודל המתאים לבעיה (האם חשוב לכם קווי המתאר המדויקים או התנועה במרחב?). 2. אתגר הזיכרון: כיצד המערכת שלכם מתמודדת עם אובייקט שיצא מהפריים וחזר לאחר מספר שניות? (Re-Identification). 3. אינטראקציה: חשבו על דרך בה המשתמש מגדיר את האובייקט למעקב (למשל: הקלקה ראשונית, הנחיה טקסטואלית, או זיהוי אוטומטי של חריגות). 4. ביצועים: נסו להתייחס לסוגיית זמן הריצה. האם הפתרון שלכם ישים לזמן אמת (Real-time) או מיועד לעיבוד Offline?

כלים

1. Python 2. ספריות ML מובילות: PyTorch / TensorFlow / JAX 3. מודלים למעקב וסגמנטציה: SAM2, CoTracker, Track-Anything, DeepSORT, YOLO-World 4. OpenCV לעיבוד תמונה 5. סביבת הרצה עם GPU (כגון Google Colab או שרת מקומי חזק) 6. דאטה-סטים לאימון/בדיקה: COCO, DAVIS, MOTChallenge או צילומים מקוריים שלכם.

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

רפאל
מעקב רציף ברשת מצלמות חכמה

בעיה

ערים חכמות ומתקנים אסטרטגיים מרושתים כיום באלפי מצלמות אבטחה. האתגר המרכזי אינו רק זיהוי אובייקט במצלמה בודדת, אלא היכולת לייצר רצף מעקב (Continuity) אחר אובייקט (אדם חשוד, רכב ספציפי) הנע במרחב ועובר בין שדות ראייה של מצלמות שונות. בפועל, החפיפה בין המצלמות היא לרוב מינימלית (10%-20%), מה שמקשה על המערכת להבין שאובייקט שיצא ממצלמה א' הוא אותו אובייקט שנכנס למצלמה ב'. שינויים בזווית הצילום, תאורה, והסתרה רגעית גורמים לאיבוד המעקב ולקבלת תמונת מצב מקוטעת המקשה על קבלת החלטות.

פיתרון

פיתוח מערכת ראייה ממוחשבת המבצעת 'מסירה' (Handover) של אובייקטים בין מצלמות סמוכות. המערכת תקבל זרמי וידאו ממספר מצלמות, תזהה אובייקטים ותעניק להם מזהה ייחודי (ID). האתגר הוא לשמר את ה-ID הזהה כאשר האובייקט עובר בין המצלמות באזור החפיפה המצומצם. הפתרון צריך לכלול מודל Re-ID (זיהוי מחדש) המבוסס על מאפיינים ויזואליים ומרחביים, ולדעת לחזות את מיקום האובייקט במצלמה הבאה על סמך מהירות וכיוון התנועה שלו, ובכך לאפשר מעקב רציף ואוטומטי בזמן אמת.

רמזים

1. שימוש באלגוריתמים של Re-Identification המבוססים על חתימה ויזואלית (צבע, טקסטורה, פרופורציות) ולא רק על זיהוי פנים/לוחית רישוי. 2. חישוב וחיזוי מסלול (Trajectory Prediction) באמצעות Kalman Filter כדי להעריך מתי ואיפה האובייקט יופיע במצלמה הבאה. 3. שימוש ב-Homography כדי למפות את הקשר הגיאומטרי בין המצלמות ולהבין אילו פיקסלים במצלמה א' חופפים לפיקסלים במצלמה ב'. 4. התייחסות לשינויי סקאלה (Scale) - אובייקט רחוק במצלמה אחת עשוי להיראות קרוב וגדול במצלמה השנייה.

כלים

1. שפות תכנות: Python, C++. 2. ספריות ראייה ממוחשבת: OpenCV. 3. מודלים לזיהוי ומעקב: YOLO (v5/v8), DeepSORT, StrongSORT, FairMOT, SAM2. 4. ספריות למידה עמוקה: PyTorch, TensorFlow. 5. דאטה-סטים לאימון: Market-1501, DukeMTMC (לצורך אימון מודל Re-ID). 6. חומרה: מומלץ שימוש ב-GPU חזק (NVIDIA CUDA) לעיבוד בזמן אמת של מספר ערוצי וידאו.

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

Cellebrite
מערכת אוטומטית לאישור וניהול ספריות קוד פתוח

בעיה

פיתוח תוכנה מודרני מסתמך באופן מסיבי על שימוש ברכיבי קוד פתוח (Open Source) וספריות חיצוניות כדי להאיץ את קצב הפיתוח. עם זאת, שימוש לא מבוקר ברכיבים אלו חושף ארגונים לסיכונים משמעותיים בשני מישורים עיקריים: משפטי ואבטחת מידע. בהיבט המשפטי, רישיונות מסוימים (כגון GPL) עשויים לחייב את הארגון לחשוף את הקוד הקנייני שלו, מה שעלול להוביל לאובדן קניין רוחני. בהיבט האבטחתי, ספריות עשויות להכיל חולשות אבטחה (CVEs), קוד זדוני, או להיות נטושות ללא תחזוקה. כיום, תהליך האישור הוא לרוב ידני, איטי ומהווה "צוואר בקבוק" שמעכב את הפיתוח, או לחלופין – המפתחים עוקפים את התהליך ומכניסים סיכונים לפרודקשן ללא פיקוח.

פיתרון

פיתוח פלטפורמה ארגונית חכמה המבוססת על אוטומציה ובינה מלאכותית (AI Agents), שתשמש כ"שומר סף" דיגיטלי עבור כל ספרייה חדשה שמבקשים להכניס לקוד הארגוני. המערכת תזהה באופן אוטומטי בקשות להוספת ספריות (דרך קבצי Manifest או Pull Requests), תבצע ניתוח עומק באמצעות AI ותקבל החלטה או תספק המלצה לגורם האנושי. הפתרון צריך לכלול אנליזה של הטקסט המשפטי של הרישיון וסיווגו, סריקת אבטחה מקיפה לאיתור חולשות ידועות, בדיקת מוניטין המפתחים ותדירות העדכונים, והתאמה טכנולוגית לאופי הפרויקט. המטרה היא ליצור תהליך Approval מהיר, אמין ואוטומטי ככל הניתן, שמונע כניסת קוד מסוכן לפרודקשן.

רמזים

1. שימוש בסוכני AI (Agentic Workflow): יצירת מספר "סוכנים" מתמחים – סוכן משפטי המנתח רישיונות, סוכן אבטחה הסורק חולשות, וסוכן איכות קוד. 2. הנדסת פרומפטים (Prompt Engineering): הגדרה מדויקת של פרומפטים כדי שה-LLM ידע לחלץ את סוג הרישיון המדויק (Permissive vs. Copyleft) גם מקבצי טקסט לא מובנים. 3. אינטגרציה לתהליכי CI/CD: המערכת צריכה להיות מסוגלת לחסום Build או Merge אם מתגלה ספרייה בעייתית. 4. ניתוח "שרשרת האספקה": בדיקה לא רק של הספרייה הישירה, אלא גם של התלויות (Dependencies) שהיא מושכת איתה. 5. ניהול "רשימה לבנה/שחורה": המערכת צריכה ללמוד מאישורים קודמים ולנהל מאגר ידע ארגוני של ספריות מאושרות. 6. ממשק צ'אט למפתח: בוט שמסביר למפתח מדוע הספרייה נדחתה ומציע חלופות בטוחות יותר.

כלים

1. מודלי שפה (LLMs): OpenAI GPT-4, Claude 3, Llama 3 (עבור ניתוח טקסט וקבלת החלטות). 2. פריימוורקים לאייג'נטים: LangChain, AutoGen, CrewAI. 3. מאגרי מידע לאבטחה: NVD (National Vulnerability Database), OSV (Open Source Vulnerabilities). 4. כלי ניהול חבילות: npm, pip, maven, gradle (לניתוח קבצי תלות). 5. כלי פיתוח: Python, Node.js, GitHub Actions / GitLab CI.

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

Cellebrite
מערכת אוטומטית לתיעוד מוצר וארכיטקטורת אבטחה (AI Docs Agent)

בעיה

אחד הכאבים הגדולים ביותר בפיתוח תוכנה הוא הפער התמידי בין הקוד בפועל לבין התיעוד שלו. ברוב הארגונים, מחזורי הפיתוח המהירים (CI/CD) גורמים לכך שמסמכי האפיון, ארכיטקטורת המערכת (HLD/LLD), ותיקי אבטחת המידע הופכים ללא רלוונטיים רגע אחרי שנכתבו, או שכלל לא נכתבים מפאת חוסר זמן. מצב זה יוצר "חוב תיעודי" (Documentation Debt) מסוכן: צוותי הפיתוח מתקשים לבצע חפיפה לעובדים חדשים, צוותי האבטחה מתקשים לבצע סקרי סיכונים (Security Reviews) על בסיס מידע עדכני, ואין תמונת מצב אמיתית של זרימת המידע וההגנות הקיימות במוצר. התוצאה היא "קופסה שחורה" שקשה לתחזק וקשה עוד יותר לאבטח.

פיתרון

פיתוח מערכת מבוססת סוכני AI (Autonomous Agents) המשתלבת בתהליכי הפיתוח וה-SSDLC הארגוניים, ומייצרת תיעוד חי, דינמי ומדויק באופן אוטומטי. המערכת תבצע "הנדסה לאחור" (Reverse Engineering) לוגית: היא תסרוק את הקוד (Repository), את קבצי הקונפיגורציה של התשתיות (IaC), את הלוגים של תהליכי ה-CI/CD ואת מסמכי התכנון הגולמיים (כגון כרטיסי Jira או עמודי Confluence). על בסיס מידע זה, הסוכנים ימלאו באופן אוטומטי תבניות תיעוד תקניות, הכוללות: תרשימי ארכיטקטורה עדכניים, מיפוי זרימת נתונים (Data Flow Diagrams), רשימת נכסים ורכיבי צד-שלישי, ובקרות אבטחה המוטמעות בקוד. התוצר הוא "ספר מוצר" שמתעדכן בכל גרסה (Documentation as Code).

רמזים

1. סוכנים מתמחים (Multi-Agent System): יצירת סוכן "ארכיטקט" שמנתח מבנה, סוכן "אבטחה" שמזהה בקרות והצפנות, וסוכן "אינטגרציה" שמחבר את המידע למסמך אחד. 2. ניתוח סטטי ודינמי: שימוש ב-AI לא רק לקריאת טקסט, אלא להבנת הלוגיקה של הקוד (Code Understanding) וזיהוי קשרים בין מיקרו-שירותים. 3. עדכון גרסאות (Diff Analysis): המערכת צריכה לדעת לנתח את ה-Diff בין גרסאות ולעדכן רק את הסעיפים הרלוונטיים בתיעוד, תוך סימון השינויים. 4. פרטיות ואבטחה (Privacy Preserving AI): הקפדה שהקוד הארגוני לא ידלוף למודלים ציבוריים (שימוש ב-Local LLMs או Enterprise APIs). 5. אינטגרציה ל-SSDLC: התיעוד צריך להיות חלק מתהליך ה-Build, כך שכישלון בייצור תיעוד עדכני יתריע למפתחים. 6. ויזואליזציה: יצירה אוטומטית של דיאגרמות (למשל ב-Mermaid.js או PlantUML) מתוך ניתוח הקוד.

כלים

1. מודלי שפה לקוד: StarCoder, CodeLlama, GPT-4 Turbo (עם הקשר רחב) או מודלים רלוונטים אחרים מ-Hugging Face. 2. ספריות לניתוח קוד: Tree-sitter, LangChain (לניהול הקשר וסוכנים). 3. כלי Documentation-as-Code: MkDocs, Sphinx, Hugo. 4. כלי דיאגרמות מקוד: Mermaid.js, Graphviz. 5. פלטפורמות CI/CD: Jenkins, GitLab CI, GitHub Actions.

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

Cellebrite
מחולל בדיקות אבטחה אוטומטי מבוסס GenAI

בעיה

ארגונים רבים מתמודדים עם מחסור בחוקרי אבטחה (Security Researchers) וצוותי אבטחה מצומצמים. במצב זה, ארכיטקטי האבטחה נאלצים להעביר משימות של אימות ולידציה (Security Validation) לצוותי הפיתוח והבדיקות. לצוותים אלו, לרוב, אין את הרקע הטכני העמוק או את ה"חשיבה ההתקפית" הנדרשת לביצוע בדיקות אבטחה מורכבות. נוצר פער משמעותי: ארכיטקט האבטחה מגדיר דרישה ברמה גבוהה (למשל: "לוודא עמידות ל-SQL Injection"), אך המפתחים זקוקים לצעדים קונקרטיים וסקריפטים ברורים כדי לבדוק זאת בפועל. פער זה יוצר צוואר בקבוק, גורם לבדיקות ליפול בין הכיסאות או להתבצע באופן שטחי, ומעלה את הסיכון לחדירת פרצות אבטחה למוצר.

פיתרון

פיתוח מערכת מבוססת GenAI שתשמש כ"שכבת תרגום" חכמה בין דרישות אבטחה מופשטות לבין תוכניות בדיקה (Test Plans) מעשיות. המערכת תקבל כקלט דרישת אבטחה בשפה חופשית (למשל: "בדוק את ה-API Endpoint הזה עבור פרצות הרשאות") או אפילו תנתח קטעי קוד. באמצעות מנוע LLM, המערכת תייצר באופן אוטומטי תוכנית בדיקות אבטחה מפורטת. התוכנית תכלול צעדים מדויקים לביצוע, פקודות ספציפיות להרצה (כמו פקודות curl, קטעי Python), דוגמאות ל-Payloads זדוניים, ותיאור ברור של התוצאות הצפויות (Expected Results) במקרה של הצלחה או כישלון של הבדיקה. המטרה היא להעצים את צוותי הפיתוח ולאפשר להם לבצע בדיקות אבטחה בסיסיות עד בינוניות באופן עצמאי ויעיל.

רמזים

1. מומלץ לאפשר למערכת להתממשק עם מודלי שפה הרצים באופן מקומי (Local LLMs) באמצעות כלים כמו Ollama. זאת כדי לשמור על סודיות ופרטיות קוד המקור של הארגון ולהימנע משליחתו לשירותי ענן חיצוניים. 2. ניתן לבחון את קוד הבסיס ודוגמאות הפעולה שסופקו במאגר ה-GitHub של האתגר כדי להבין את ארכיטקטורת הבסיס ולקבל כיוון התחלתי. 3. יש לשים דגש על איכות הפלט: הצעדים חייבים להיות ברורים, מדויקים, וקלים לביצוע עבור מפתח שאינו איש אבטחה. 4. כדאי לחשוב על ממשק משתמש נוח. לדוגמה: תוסף (Extension) לסביבת פיתוח כמו VSCode, שיאפשר למפתחים לבקש ולקבל תוכניות בדיקה ישירות מה-IDE. 5. יש להתייחס גם ליכולת האוטומציה – לא רק לייצר את הצעדים, אלא אולי גם לייצר סקריפט בדיקה שלם שהמפתח יוכל להריץ בלחיצת כפתור.

כלים

* Python * Ollama (להרצת מודלים מקומיים) * VSCode (כסביבת פיתוח או כפלטפורמה לתוסף) * אופציונלי: מפתחות API למודלי ענן (כגון OpenAI, Google Gemini, Anthropic Claude) לצורך השוואה או יכולות מורחבות. * מאגר GitHub של האתגר (לעיון בקוד בסיס): https://github.com/Liramic/GenAI-Automated-Security-Test-Creator/tree/main

זכויות יוצרים: לחברה אין צורך בזכויות יוצרים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

FinTrap
מערכת חכמה לזיהוי הלבנת הון וניתוח פיננסי

בעיה

הלבנת הון היא אחת הבעיות המורכבות בעולם הפיננסי, כאשר עבריינים משתמשים בשיטות מתוחכמות להסוואת מקור הכספים בתוך דוחות כספיים שנראים לגיטימיים. אנליסטים פיננסיים משקיעים זמן רב בניתוח ידני של דוחות לפי שיטות הערכת שווי מסורתיות כמו DCF (היוון תזרימי מזומנים), אך לעיתים קרובות מפספסים את התמונה המלאה. הבעיה היא היעדר אינטגרציה בין הנתונים היבשים בדוח הכספי לבין מידע חיצוני קריטי (כגון רקע בעלי החברה, חדשות ברשת, והשוואה למתחרים), מה שמונע זיהוי של אנומליות המעידות על פעילות פלילית.

פיתרון

פיתוח מערכת ממוחשבת לניתוח דוחות כספיים המשלבת הערכת שווי מעמיקה עם מודיעין עסקי. המערכת תבצע ניתוח אוטומטי שלב-אחר-שלב לפי שיטת ה-DCF כדי לקבוע את שווי החברה הריאלי. מעבר לחישוב המתמטי, הפתרון יכלול שכבת העשרה יצירתית: סריקת מקורות גלויים באינטרנט (OSINT) לאיסוף מידע על בעלי החברה וניתוח סנטימנט חדשותי. המערכת תשמור את הנתונים הנצברים כדי ליצור בסיס נתונים להשוואה (Benchmark), ותדע להתריע על פערים חשודים בין הדיווחים לבין השווי הכלכלי הריאלי או המוניטין של המעורבים.

רמזים

1. השתמשו במודל הפיננסי הבסיסי הקיים ב-GitHub (לינק למטה) כנקודת מוצא לחישובי ה-DCF. 2. חשבו כיצד ניתן לזהות חריגות: אם חברה מדווחת על רווחיות הגבוהה ב-500 אחוז מהממוצע הענפי שנצבר בבסיס הנתונים שלכם, זהו דגל אדום. 3. שלבו יכולות NLP לסריקת שמות בעלי המניות בגוגל ובמאגרי מידע משפטיים כדי למצוא אזכורים שליליים. 4. ככל שהמערכת תצבור יותר דוחות (DATA), כך יכולת ההשוואה והזיהוי של דפוסים חריגים תשתפר – תכננו את מסד הנתונים בהתאם. 5. הציגו את רמת הסיכון בצורה ויזואלית וברורה למשתמש.

כלים

1. GitHub Base Model: https://github.com/Charlie-Hill/Financial-Models 2. Python (Pandas, NumPy) לחישובים פיננסיים. 3. ספריות NLP (כגון spaCy או BeautifulSoup) לניתוח טקסט וסריקת רשת. 4. מסדי נתונים (SQL/NoSQL) לשמירת היסטוריית דוחות להשוואה. 5. APIs פיננסיים (כגון Yahoo Finance) להשוואת נתוני שוק. 6. כלי ויזואליזציה (Streamlit/React) להצגת תזרים המזומנים ודירוג הסיכון.

זכויות יוצרים: החברה מעוניינת לחלוק זכויות יוצרים עם המפתחים - לאחר ההאקתון החברה והמשתתפים שיבחרו באתגר יסדירו תנאים משלימים

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ"ח תעו"נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות

PEACH
מחולל דפי נחיתה פרסונליים וחכמים לתרומות

בעיה

עמותות וארגונים המגייסים תרומות שולחים לרוב דפי נחיתה גנריים לרשימות תפוצה רחבות. גישת "מידה אחת מתאימה לכולם" פוגעת אנושות באחוזי ההמרה ובמקסום ההכנסות משתי סיבות עיקריות: 1. חוסר רלוונטיות בתוכן: המסר השיווקי מתעלם ממניעי התורם (למשל, תורם המונע מנתונים מול תורם המונע מרגש). 2. אי-התאמה בסכומי התרומה (Ask String): דפי הנחיתה מציגים כפתורי תרומה עם סכומים קבועים (למשל: 50, 100, 200 ש"ח). קיבעון זה גורם לנזק כפול: הצגת סכום ברירת-מחדל נמוך מידי לתורם אמיד (High Net Worth) גורמת לאובדן הכנסה פוטנציאלית ("השארת כסף על השולחן"), בעוד שהצגת סכום התחלתי גבוה מידי לתורם בעל יכולת נמוכה יותר עלולה להרתיע אותו ולגרום לנטישת הדף ולביטול התרומה כליל. כיום חסרה טכנולוגיה שתדע להתאים דינמית את גובה הבקשה לפרופיל הכלכלי של התורם.

פיתרון

פיתוח מערכת המקבלת רשימת תפוצה (מיילים), ומייצרת באופן אוטומטי דף קמפיין ייחודי לכל נמען ("Hyper-Personalized Page"). המערכת תבצע תהליך העשרת דאטה (Data Enrichment) לאיסוף מידע פומבי על התורם, ותפעיל מנוע AI שיבצע שתי התאמות בזמן אמת: 1. התאמת תוכן ועיצוב: ג'ינרוט טקסט ותמונות (באמצעות כלי Generative UI כמו Lovable) המדברים בשפה ובתחומי העניין של התורם. 2. התאמת סרגל התרומה (Smart Ask Strategy): אלגוריתם שיעריך את היכולת הכלכלית של התורם (על בסיס טייטל, מקום עבודה, אזור מגורים וכו') ויעדכן את סכומי הכפתורים ב-Iframe הסליקה (למשל, Peach). כך, מנכ"ל בכיר יראה אפשרויות של 500/1000/5000 ש"ח, בעוד סטודנט יראה 18/36/72 ש"ח.

רמזים

1. הערכת יכולת כלכלית (Wealth Scoring): כיצד ניתן לגזור הערכה גסה של יכולת כלכלית מנתונים פומביים? (למשל: הצלבת Job Title מלינקדאין עם טבלאות שכר ממוצעות, או דירוג סוציו-אקונומי של אזור המגורים אם ידוע). 2. בניית ה-URL: כיצד להעביר את הפרמטרים (סכום התחלתי, שם, סגנון) בצורה מאובטחת ב-URL או באמצעות מזהה ייחודי (UUID) שמפעיל את ה-UI הדינמי בעת הטעינה. 3. פסיכולוגיה של תמחור: שימוש בטכניקות כמו "עוגן" (Anchoring) – כיצד הסכום האמצעי המוצג משפיע על הבחירה, וכיצד ה-AI יכול לבחור את העוגן האופטימלי לכל תורם. 4. אינטגרציה לסליקה: כיצד לשלוט דינמית בערכים המוצגים בתוך ה-Iframe של חברת הסליקה (Peach) באמצעות הזרקת קוד או שימוש ב-API שלהם.

כלים

1. Generative UI: Lovable, V0.dev, React. 2. Data Enrichment: Apollo.io API, Clearbit, Proxycurl (לחילוץ מידע מלינקדאין). 3. AI/LLM: OpenAI GPT-4o, Claude 3.5 Sonnet (לניתוח פרופיל וקביעת אסטרטגיית מחיר). 4. Payment Gateway: Peach Payments API / Documentation. 5. Backend: Python/Node.js (לניהול הלוגיקה והערכת ה-Scoring).

48 שעות של עבודה קשה וכיף בלתי נגמר

איך זה יעבוד?

נרשמים

וממלאים טופס קצר

משתבצים

מקימים או מצטרפים לקבוצה ובוחרים אתגר *לאחר סגירת ההרשמה ישלח טופס עדכון פרטי קבוצה

מתכוננים

בסדנאות הכנה

מבצעים

את המשימות באופן קבוצתי

לתשובות על שאלות נפוצות

סטודנטיות - לחצו כאן להרשמה

נרשמתן להאקתון? יאללה מתחילים

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ ותכירו משתתפות נוספות איתן תוכלו להקים קבוצה ולקבל עדכונים לקראת האירוע

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לחצו כאן

מאגר משתתפות/קבוצות

כניסה להאקתון

פרטי וגובה הפרסים יעודכנו בהקדם

פרס ראשון

3000₪

פרס שני

2000₪

פרס שלישי

1500₪

מימוש כספי הזכייה לטובת קידום המיזם יגדיל את הפרס ל:

6000₪

4000₪

3000₪

לו"ז

יום שלישי 05/05 טל

מפגש עבודה 1

יום שלישי 20/05 טל

מפגש עבודה 2

יום ראשון 25/05 לוסטיג

מפגש עבודה 1

יום ראשון 25/05 לוסטיג

מפגש עבודה 2

יום רביעי 27/05

מתחילים בכל הכח

יום חמישי 28/05

קפה שחור חזק

יום שישי 29/05

שיפוט והכרזה על זוכות

הלו"ז המלא יופיע בקרוב

סדנאות הכנה

מידע על הסדנאות יתפרסם לקראת ההאקתון

סדנאות הכנה

להפוך רעיונות למוצרים מוגמרים באמצעות AI

ערן יומטוביאן, Director at Schreiber LevTech Entrepreneurship Center

יום ראשון | 27/4 18:30-21:00

יום ראשון | 11/5 17:00-19:30

חומרה חכמה – יצירת פרויקטים עם ESP ורכיבים אלקטרוניים

ד"ר אבי טרייסטמן, Computer Science Lecturer at Lev Academic Center

יום שלישי | 6/5 19:00-22:00

איך מנצחים האקתון

עם ניסיון שנאסף מהשתתפות, מנטורינג והפקה בעשרות האקתונים בסדנה הזו תקבלו את כל הטיפים והשיטות שיעזרו לכן לנצח האקתון. הסדנה תתחיל בחצי שעה של שו"ת על ההאקתון!

ערן יומטוביאן, Director at Schreiber LevTech Entrepreneurship Center

יום ראשון | 11/5 20:00-22:00

יום רביעי | 14/5 18:30-21:30

להפוך רעיונות למוצרים מוגמרים באמצעות AI - לוסטיג

ערן יומטוביאן, Director at Schreiber LevTech Entrepreneurship Center

יום ראשון | 11/5 17:00-19:30

איך מנצחים האקתון - טל/תבונה

ערן יומטוביאן, Director at Schreiber LevTech Entrepreneurship Center

יום רביעי | 14/5 18:30-21:30

פיתוח ב-Full Stack

ינון בלוך, CTO at SpotReality

יום שלישי | 28/05 19:00-22:00

הטמעה בענן ודוקרים

אליה בלוך, CTO at BonData

יום שלישי | 04/06 19:00-22:00

GPT וחברים

אלכס לואיס, Team Leader at C41 Corps

יום ראשון | 28/05 19:00-22:00

פיתוח עם AI בלי לכתוב קוד

בניית פרויקט מלא מאפס באמצעות שימוש בבינה מלאכותית בלבד!

מתן פחימה, חוקר ומפתח בינה מלאכותית, nRich

יום רביעי | 19/06 19:30-22:00

שופטים

הרשמה למנטורים

מקימים או מצטרפים לקבוצה ובוחרים אתגר
*לאחר סגירת ההרשמה ישלח טופס עדכון פרטי קבוצה

רלוונטי בעיקר למחלקות: תוכנה ומדמ&amp;amp;amp;amp;amp;amp;quot;ח אלקטרוניקה אלקטרו-אופטיקה תעו&amp;amp;amp;amp;amp;amp;quot;נ כריית מידע מנהל עסקים חשבונאות